מכירים את הימים האלה שאנחנו מרגישים שעושים המון
אבל בסוף היום לא רואים התקדמות משמעותית?
הלו"ז עמוס,
עוברים מפגישה לשיחה,
מהצעת מחיר לקובץ אקסל,
מהעובדים ללקוחות.
ובסוף היום, עוברים עובר שוב על המשימות ומגלים שאת מרביתם לא עשינו.
זו לא עצלנות.
זה לא חוסר מוטיבציה.
אלה רעשים.
הרעשים האלה לא תמיד נראים כמו רעש.
לפעמים הם מגיעים בתחפושת של
חובה,
דחוף,
קריטי,
או אי אפשר לחכות עם זה.
זה יכול להיות לקוח שמושך אותנו לדיונים אינסופיים
קובץ אקסל שמתעקש להעסיק אותנו כל ערב
שיחת וואטסאפ מיותרת
או רעיון חדש לעסק שצץ בראש כל השבוע וחייבים לקדם אותו.
כבעלי עסק יש לנו עשרות כובעים.
אנחנו היזם,
המנהל,
המשווק,
נותן השירות,
מנהל הכספים,
מתווך,
מגשר,
רואה החשבון,
לפעמים גם הפסיכולוג של עצמנו.
ורוב הזמן אנחנו לבד בתוך כל הרעש הזה ושוכחים את מה שבאמת חשוב.
קרדיט: צילה ניהוז-שלי
כדי שעסק יגדל, צריך מיקוד.
וצריך שקט כדי לשמוע איפה אנחנו באמת נמצאים.
זה לא אומר שלא יהיו הפרעות. יהיו.
אבל יש הבדל בין תגובה לבין בחירה.
לבחור מה אנחנו באמת רוצים לקדם עכשיו
מה מוכנים לשים רגע בצד
ואיפה נופלים שוב ושוב להסחות דעת שמתחזות לעבודה אמיתית.
לפעמים כל מה שצריך זו תזכורת למה שחשוב.
לתמונה הגדולה.
וליכולת לבחור מתוך שקט
Tags: