מדי חודש בחודשו נותן לך המעסיק את תלוש השכר שלך ואותך מה שמעניין זו השורה התחתונה: כמה כסף נכנס לבנק?

זה אמנם באמת חשוב, אבל לא מספיק. יש עוד מספר דברים לא פחות חשובים שקריטי מבחינתך לדאוג ולשים לב אליהם.

במדריך זה אנסה לעשות עבורך סדר שיעזור לך להבין מה זה תלוש שכר, איך לקרוא אותו נכון, מה חשוב שיכיל ולמה חשוב לשים לב.

למה בכלל צריך תלוש שכר?

התלוש מאפשר לך לוודא שהמעסיק משלם את כל מה שמגיע לך בתמורה לעבודתך.

בראש ובראשונה את שכר העבודה עבור כל שעות עבודתך, כולל הזכויות הסוציאליות המגיעות לך בנוסף.

כמו כן, במקרה שצריך יהיה להוכיח את משכורתך בפני צד שלישי כמו ביטוח לאומי, חברת גמל ופנסיה, בית משפט וכיוצא באלה, תלוש השכר יהיה הדרך הטובה והחד משמעית להוכיח זאת. משכך, חשוב שישקף נכונה את שכרך על כל מרכיביו ותנאיך הסוציאליים.

האם צריך לשמור את תלושי השכר, אם כן, לכמה זמן?

ההמלצה הגורפת והחד משמעית שלי בהקשר הזה היא לשמור את התלושים (כולל הסכם העבודה, דו"חות נוכחות ומסמכים אחרים הרלוונטיים להעסקתך) לתמיד. 
מהסיבה הפשוטה שבמידה ולא ישולמו כל זכויותיך – התלוש יהיה ההוכחה החותכת שלך.

האם המעסיק חייב למסור את התלוש?

כן, כן ושוב כן. 

סעיף 24(א) לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958 מטיל על המעסיק חובה לנהל פנקס שכר ולמסור לכל עובד תלוש שכר בכתב, לכל המאוחר עד תשעה ימים לאחר המועד שבו עליו לשלם את השכר.

אם המעסיק הפר את חובתו ולא מסר תלוש כאמור, ניתן לפעול בשני מישורים מקבילים:

1. להגיש תלונה כנגד המעסיק ביחידת האכיפה של חוקי העבודה במשרד הכלכלה;
2. להגיש תביעה כנגד המעסיק בבית הדין לעבודה, לשם קבלת פיצוי ללא הוכחת נזק/פיצויים לדוגמה. הפיצוי שנקבע בחוק הוא סך של עד 5,000 ש"ח לחודש עבור כל תלוש שלא נמסר/שלא נערך כדין

חשוב לציין שהחובה היא למסור את התלוש פעם אחת בלבד. אם המעסיק מסר וזרקת אותו או שהוא אבד לך, המעסיק לא חייב להנפיק תלוש נוסף אלא רק מרצונו הטוב (אגב, סיבה נוספת שחשוב לשמור על התלושים).

מה צריך התלוש להכיל?

סעיף 24(א) בחוק הגנת השכר מפרט את הדברים שנדרש וחובה שייכללו בתלוש והם:

מידע פורמאלי –

שם מלא של העובד ומספר תעודת זהות;

שם המעסיק, מספר תעודת הזהות שלו או מספר התאגיד וכן כתובת מקום העסק;

אופן תשלום השכר כאשר:

אם שולם השכר שלא במישרין – יצויין בתלוש הגורם שבאמצעותו שולם.

אם שולם באמצעות העברה לחשבון בנק – יצויינו פרטי הבנק והחשבון שאליו הועבר;

תעריף שכר המינימום (שעתי וחודשי) נכון לאותו חודש;

נקודות הזיכוי של העובד.

מידע בדבר שכר העבודה והתנאים הסוציאליים –

וותק – תאריך תחילת העבודה, וותק מצטבר בשנים, חודשים וימים.

שוב להדגיש – גם אם אירעו חילופי מעסיקים, עדיין יצויין הוותק המצטבר ולא רק הוותק שביחס לכל מעסיק בנפרד;

התקופה בעבורה משולם השכר – מספר השעות והימים שעבדת בהם;

שכר עבודה – מספר השעות הרגילות (100%) שעבדת, התעריף לשעת עבודה כזו וסכום כולל עבור כל שעות העבודה הרגילות;

גמול שעות נוספות – בדומה לפירוט שבשכר עבודה, יצויין בתלוש מספר השעות הנוספות (125% ו-150%) שעבדת, שכר שעתי (בהתאם לתעריף 125% או 150% בהקבלה) וסכום כולל עבור כל שעות העבודה הנוספות;

החזר הוצאות נסיעה – הזכאות היא אם מקום העבודה מרוחק לפחות 500 מטר ממקום המגורים;

היקף העבודה כאשר:

אם המשכורת היא בהתאם לשעות/ימי העבודה יצוינו בתלוש מספר השעות/ימים שעבדת והשכר שבגינם לפי שעה/יום.

אם המשכורת חודשית יצוין היקף (אחוז) המשרה;

השכר שחייב במס;

הפרשי שכר – רלוונטי במידה ומשולם סכום שמתייחס לתקופה מוקדמת יותר מזו שאליה מתייחס התלוש ותצוין התקופה בעבורה ניתנים;

ניכויי חובה (מס הכנסה, ביטוח לאומי, ביטוח בריאות, הפרשות לחסכונות פנסיוניים ועוד) – לגבי כל ניכוי יפורט סוג הניכוי והסכום שנוכה בגינו.

ניכויי רשות (תשלום לוועד או לביטוח פרטי שהעובד הסכים לשלם, החזרי הלוואות שניתנו לעובד ושאר סכומים נוספים שהעובד הסכים שינוכו משכרו);

דמי הבראה;

צבירה וניצול של ימי מחלה וחופשה כאשר:

מחלה – עובד במשרה מלאה זכאי ל-1.5 ימים עבור כל חודש עבודה מלא (18 ימים בשנה ועד לתקרה של 90 יום).

חופשה – עובד במשרה מלאה אם וותק של 1-4 שנים זכאי ל-15 ימים חופשה ברוטו בשנה .

בתלוש יש לשקף צבירה וניצול של ימי החופשה והמחלה נכון לאותו חודש.

אם התלוש כולל רכיבים נוספים (בונוסים, עמלות ועוד), זה בסדר. אך חשוב לזכור שצריך יהיה לבחון אותם באופן פרטני כדי לראות אם הם חלק מהשכר הקובע או לא.

המעסיק לא ביצע רישום שעות נוספות – זו הבעיה שלו או של העובד?

עקרונית נטל ההוכחה לשעות נוספות חל על המעסיק. לכם, אם אין במקום העבודה חיתום כרטיס או דיווח לשעות עבודה באמצעים אחרים, לא יוכל המעסיק להוכיח שלא עבדת באותן שעות.

נקודת נטל ההוכחה בעניין חשובה מעין כמותה כי במקרה שעבדת שעות נוספות שלטענתך לא שולמו כראוי ולמעסיק אין הוכחה לשעות שעבדת בפועל (כרטיס נוכחות), הוא עשוי להיות מחוייב על פי החוק בתשלום של 60 שעות נוספות לחודש ללא כל הוכחה מצידך.

יחד עם זאת, חשוב לזכור שאם יהעובד יכול להוכיח עבודה במתכונת של מעבר ל-60 שעות נוספות בחודש, בית הדין יוכל לחייב את המעסיק בתשלום מלוא השעות הנוספות בהתאם להוכחת העובד.

לכן, חשוב מאוד לערוך פירוט שעות עבודה עצמאי ונפרד מזה של המעסיק.